פסק-דין בתיק ע"א 24518-07-10

ערעור מיום 15/07/2010 על פסק דין מיום 20/05/2010 של בית משפט השלום בחיפה (כב' ס. הנשיא, השופט שלמה לבנוני) בת.א. 25850/01

פסק הדין המקורי ניתן על ידינו ביום 18/1/2011. המשיב מס'  הגיש בקשה לתיקון פסק הדין על ידי הוספת שמות היורשים של המערער. נטען כי בכתב התביעה נשוא תיק זה הופיעו שמות היורשים, אולם עקב טעות טכנית הם לא נרשמו  בהודעת הערעור. נטען כי עקב טעות זו, לא ניתן לגבות את הסכום שנפסק לטובת המשיבים מאת היורשים.

ניתנה החלטה המאפשרת לצדדים בתיק להגיב על הבקשה. הם לא הגיבו עליה עד לתום המועד שבית המשפט קבע. לפיכך, יש לראותם כמסכימים לבקשה.

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) אנו מתקנים את פסק הדין כמבוקש על ידי תיקון שמות הצדדים. בפסק הדין גופו, המובא להלן, לא חל כל שינוי.

בפני בית משפט קמא עמדה תובענה לפירוק השיתוף בחלקה 29 בגוש 8778 בבקה אל גרביה (להלן - " חלקה 29").

העובדות שנזדקק לצורך פסיקתנו נקבעו בפסק-דינו של בית משפט קמא ואינן שנויות במחלוקת:

חלקה 29 רשומה במשרד רישום המקרקעין בבעלות בחלקים שווים של ארבעה אחים, יורשיו של המנוח מוחמד חמאדן חאג' ז"ל (להלן - " מוחמד").

המערער 1 הוא עזבונו של אחד מארבעת הבנים של מוחמד. המערער 2, אף הוא אחד הבנים.

בן נוסף, ואף הוא כבר הלך לעולמו, הוא המשיב מס' 1. בן רביעי הוא זוהיר מוחמד חמאדן חאג' אחמד (להלן - " זוהיר"). זוהיר לא צורף כצד להליכים בבית משפט קמא, ואף לא לפנינו.

המערערים תבעו בבית משפט קמא לפרק את השיתוף בחלקה 29, כאשר הנתבעים היו המשיב מס' 1 ואחד מיורשיו, מוחמד חאג' אחמד, וכן עוד שורה של נתבעים, שטוענים לזכויות בעיקר מכוח הערות אזהרה רשומות לזכותן.

עוד חשוב ומהותי לציין כי חלקו של האח זוהיר, אשר כאמור רשום כבעלים של רבע מהחלקה, נמכר על ידי כונס נכסים בגין חוב מס רכוש ובסופו של דבר נפל בחלקו של מוחמד חאג' אחמד, אחד מיורשיו של המשיב מס' 1.

בכתב תביעתם לא ציינו התובעים שם והמערערים כאן, כי ביום 24/7/83 נעשה בין ארבעת האחים, הרשומים כאמור כבעלי החלקה, הסכם חלוקה של עיזבון אביהם, ולפיו חלקה 29 נפלה כולה בחלקו של זוהיר. המערערים קבלו חלקות אחרות בעיזבון אביהם.

עוד, לא הזכירו המערערים פסק-דין של בית המשפט העליון, אשר שם קץ (כך על כל פנים צריך היה להניח), למחלוקת לגבי הסכם החלוקה, שכן נקבע כי הסכם החלוקה הוא תקף. עולה מכאן כי זוהיר קיבל את כל חלקה 29.

בית משפט קמא ציין כי הוא מצא את פסק-הדין בכוחות עצמו מעיון במאגר פסיקה, וראה בכך, בצדק, התנהלות חסרת תום לב של המערערים, אשר לא טרחו ליידע אותו על פסק הדין.

כאמור, פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 9825/05 (מאוחד עם בע"מ 9941/05, ע"א 1919/06 ו- ע"א 5845/06) קבע (באמצו את פסק הדין בת.א. 1417/00, שניתן ע"י כב' השופט ג'רג'ורה בבית המשפט המחוזי בחיפה) כי הסכם החלוקה אשר העניק את הזכויות הבלעדיות בחלקה 29 לזוהיר - תקף. בית המשפט העליון הוסיף וכתב בקטע האחרון לפסק דינו:

"39.     ראוי שבסיומה של פרשה עגומה זו, המתנהלת בערכאות השונות זה למעלה מעשור שנים, ומי יידע מתי תגיע לסיומה, ייעשו הצדדים את מירב המאמצים כדי להגיע לפשרה מוסכמת, שיהיה בה כדי לכבד את זכרם של עבד ופריד, ואת זכרו של הסב המנוח. התוצאה אליה הגעתי מותירה כאמור את ההסכמים בין הצדדים על כנם, ויש לקוות כי המשך התנהלותם על פי הסכמים אלו תיעשה מתוך שיתוף פעולה ולא באמצעות גרירת הסכסוך בערכאות המשפטיות".